SJG-2083CS מד ריכוז חומצה אלקליין מקוון

במים טהורים, חלק קטן מהמולקולות מאבד מימן אחד ממבנה H2O, בתהליך הנקרא דיסוציאציה.המים מכילים אפוא מספר קטן של יוני מימן, H+, ושאריות יוני הידרוקסיל, OH-.

קיים שיווי משקל בין היווצרות מתמדת ופירוק של אחוז קטן של מולקולות מים.

יוני מימן (OH-) במים מצטרפים למולקולות מים אחרות ויוצרים יוני הידרוניום, יוני H3O+, הנקראים יותר בפשטות יוני מימן.מאחר ויוני ההידרוקסיל והידרוניום הללו נמצאים בשיווי משקל, התמיסה אינה חומצית ואינה בסיסית.

חומצה היא חומר התורם יוני מימן לתמיסה, בעוד שבסיס או אלקלי הוא כזה שסופג יוני מימן.

כל החומרים המכילים מימן אינם חומציים שכן המימן חייב להיות קיים במצב המשתחרר בקלות, בניגוד לרוב התרכובות האורגניות הקושרות מימן לאטומי פחמן בצורה הדוקה מאוד.לפיכך, ה-pH עוזר לכמת את חוזקה של חומצה על ידי מראה כמה יוני מימן היא משחררת לתמיסה.

חומצה הידרוכלורית היא חומצה חזקה מכיוון שהקשר היוני בין המימן ליוני הכלוריד הוא קשר קוטבי אשר מתמוסס בקלות במים, יוצר יוני מימן רבים והופך את התמיסה לחומצית חזקה.זו הסיבה שיש לו pH נמוך מאוד.סוג זה של ניתוק בתוך מים הוא גם מאוד נוח מבחינת רווח אנרגטי, וזו הסיבה שזה קורה כל כך בקלות.

חומצות חלשות הן תרכובות שאמנם תורמות מימן אך לא בקלות רבה, כמו כמה חומצות אורגניות.חומצה אצטית, שנמצאת בחומץ, למשל, מכילה הרבה מימן אבל בקבוצת חומצות קרבוקסיליות, שמחזיקה אותה בקשרים קוולנטיים או לא קוטביים.

כתוצאה מכך, רק אחד מהמימנים מסוגל לעזוב את המולקולה, ולמרות זאת, אין הרבה יציבות המושגת מתרומתה.

בסיס או אלקלי מקבלים יוני מימן, וכאשר מוסיפים אותו למים, הם סופגים את יוני המימן הנוצרים בפירוק המים, כך שהאיזון משתנה לטובת ריכוז יוני ההידרוקסיל, מה שהופך את התמיסה לבסיסית או בסיסית.

דוגמה לבסיס נפוץ הוא נתרן הידרוקסיד, או לורית, המשמש להכנת סבון.כאשר חומצה ואלקלי נמצאים בריכוזים מולריים שווים בדיוק, יוני המימן וההידרוקסיל מגיבים בקלות אחד עם השני, ומייצרים מלח ומים, בתגובה הנקראת נטרול.